枯僧

词语解释
枯僧[ kū sēng ]
⒈ 老僧;孤僧。
引证解释
⒈ 老僧;孤僧。
引清 曹寅 《五月十一日夜集西堂限韵》:“朅来延静侣,露顶如枯僧。”
清 洪亮吉 《采石重谒太白楼》诗:“枯僧惊为起蓬关,三十年前棹始还。”
清 魏源 《重游盘山寺》诗之二:“枯僧踏岭云,落叶声相触。”
最近近义词查询:
衰次的近义词(shuāi cì)衰节的近义词(shuāi jié)衰少的近义词(shuāi shǎo)衰杀的近义词(shuāi shā)衰减的近义词(shuāi jiǎn)衰羸的近义词(shuāi léi)衰替的近义词(shuāi tì)衰冠的近义词(shuāi guān)衰渐的近义词(shuāi jiàn)衰粗的近义词(shuāi cū)衰冗的近义词(shuāi rǒng)衰薄的近义词(shuāi báo)衰龄的近义词(shuāi líng)衰草寒烟的近义词(shuāi cǎo hán yān)衰年的近义词(shuāi nián)衰颓的近义词(shuāi tuí)衰孑的近义词(shuāi jié)衰病的近义词(shuāi bìng)衰黄的近义词(shuāi huáng)衰陋的近义词(shuāi lòu)
更多词语近义词查询